ישנם רגעים כאלו, ולעתים הם כל מה שיש לאורך זמן, בהם אנו חשים ככלי ריק אשר אין בו מים ולא שום דבר אחר.
סתם כלי לא יפה במיוחד, לא "שווה" יותר מדי, סדוק ורעוע. מי ירצה בכלי כזה?
הקדוש ברוך הוא.
זה בדיוק מה שהוא רוצה מכם- את הנקודה הזו של השבירה, בה יוצאת כל האמת ממעמקי תוכיותכם, אז כל המסכות מתקלפות ונשברות לרסיסים ויוצאת האמת אל האור. הרגעים האלו, בהם אנו מרגישים כערכה של קליפת השום הם הרגעים החזקים ביותר בעיצוב אישיותנו ודרכנו בעולם הזה. ומדוע?
בפשטות, העולם הזה מלא במסכים, מסכים עבים וחשוכים המסתירים מאתנו את האור והאמת. אנו חיים באשליות של פחדים, שנאות ומאוויים, ושוכחים מי אנחנו ולפני מי אנחנו עומדים, שוכחים את מהותנו הטובה והמאירה ואת הסיבות האמיתיות להיותנו בעולם הזה (מלבד היותנו "מצליחים" ו"מוצלחים" במדדי הכלכלה, המקצוע, המשפחה והחברה).
אז מגיע המשבר, ובמשבר אנו פוסקים לעתים קרובות להאמין בכול – בחיים, באלוקים, אפילו בעצמנו. זוהי הנקודה הטובה ביותר לראות את יוצרך מולך, כשאתה עומד מולו שבור ורצוץ, נדכא ושחוח. האגו והמגננות למטה, הלב חשוף ושומע, האוזן הפנימית פתוחה. כעת ניתן לחלצך מהחושך ולחלץ את האמת החוצה.
ומהי אותה אמת?
שאנו אנשים מיוחדים ביותר, ואם שמנו מבטחנו בדברים חולפים וגשמיים הרי שטעינו והסתמכנו על משענת קנה רצוץ. אותם רגעים של שבירה יקיריי אינם אלא פעולת החייאה שהאלוקים עצמו מבצע בנפשנו למען ניחלץ ממחשבות שווא שהיו בנו ושחשבנו על עצמנו ועל החיים, מחשבות שהגבילו אותנו מלהתקדם הלאה, אל ההצלחה, השמחה, השפע והטוב.
כל ניסיון שאתם חווים, בדקו לדעת היכן הוא אוחז בכם, כיצד הניסיון הזה מצליח להתעקש ולשבת בתוך המציאות הפרטית שלכם. הביטו באותה נקודה פנימית בכם בה הוא נאחז, ושחררו אותה. גילוי האמת הזה שאתם עושים משחרר אתכם לא רק מהניסיון עצמו, כי אם גם משחרר מקליפות מיותרות המונעות אתכם מלהפוך לאדם העצמתי והמאיר שנועדתם להיות באמת.
כל הכוח שבעולם זמין ועומד לרשותכם, האמינו בו. היקום אינו לרעתכם, גם אם בשעות קשות כך נראים הם פני הדברים. ההפך הוא הנכון- כשאדם עובר משבר וניסיון סימן הוא מאת האלוקים כי כעת הוא מטפל בו ומסיר ממנו שכבות עבות של אבק וזוהמה שדבקו בו.
חשוב מאוד שאדם יאמר לעצמו- "היקום בעדי", ולא תדבק בו חלילה מרירות ועצבות מהניסיונות שעבר.
מאחלת לכולנו תיקונים מתוך שמחה, קלות ועונג.