"The only thing we have to fear is fear itself" (אין לפחד אלא מן הפחד עצמו).
(פרנקלין רוזוולט)
זהו לבטח אחד המשפטים המדויקים ביותר שחוברו בידי בן אנוש.
הפחד הוא מקור לסבל רב. דיכאון, מתח וחרדה הם רק חלק מתוצאותיו ההרסניות, ולרוב הוא מונע אותנו מלהגשים חלומות ולחיות חיים של שמחה, משמעות ותוכן.
באופיו המקורי מהות הפחד היא לזרז אותנו לפעול ולהשלים את מה שחסר בחיינו כעת, אך כאשר הפחד מכסה על הכל עד כי נדמה כי אור היום לא ייראה עוד לעולם, הפחד הופך מגורם מתריע מפני בעיות לבעיה ממשית בפני עצמה.
מבחינה רוחנית, פחד היוצר עיכוב הוא אמצעי של היצר הרע לגרום לנו לחזור על צעדינו ולסגת מכל התקדמות שאנו מנסים לעשות. הוא מאותת לנו כביכול "חיזרו אחורה, לא תצליחו לחצות את הגשר, זה אבוד."
היצר הרע משתמש בפחד כנשק נגד התקווה והשמחה שבאדם, בבואו לכלות כל רגש חיובי וטוב ובכך מונע את ההתפתחות שלנו בעולם הזה.
הבעיה היא שרוב האנשים מאמינים לו, ונסוגים. כיצד הוא עושה זאת, מהן שיטותיו של היצר המתוחכם הזה השוכן בליבנו ממש?
ובכן, שיטותיו פשוטות הן, ופשטותן היא ההופכת אותן לנעלמות מן העין עד כי נדמה כי קולו של ההיגיון הוא המדבר מתוכנו ולא קולו של אותו משטין. הוא לוחש על אוזנינו מילים מחלישות, מעורר ספק וחשש, מזהה בנו פחדים לגבי יכולתינו לעמוד באתגרים השונים שמציבים לנו החיים ועושה כל מאמץ אפשרי להראות לנו כמה לא הגיוני שאכן נוכל לאתגרים האלו. היצר הרע מתאמץ מאוד לטעת בנו את התחושה כי אין אלוהים בעולם, ואם יש הוא לא מתפקד בחיינו הפרטיים במיוחד. הוא עמלק ממש, מבחינה זו שהוא מעניק לכל אדם את התחושה כי אקראיות, גורליות ומזל הם השולטים במאורעות חיינו, ואין השגחה פרטית על האדם המצילה אותו בכל יום ובכל שעה.
לא לא, הוא אומר לך בקול תקיף ובוטח, אתה אבוד, חשבון הבנק שלך אבוד, הזוגיות שלך כבר מזמן אבודה, הקריירה שלך עוד רגע נעלמת לנצח, פשוט אין לך סיכוי. או אז הוא מפתה את האדם לוותר, תוך שהוא מראה לו שהקרב על חייו תם וזה פשוט לא ילך. אט אט האדם נשאב אל תהומות היאוש ובריכות הדיכאון עד שמרים ידיים לחיים ואומר להם: "אני מוותר".
הקרב הזה מתרחש בכל יום מחדש.
כיצד ניתן לנצח את עצת היצר הרע? כיצד מתגברים על החשש המשתק והאימה האוחזת בנו בכל פעם שהוא מושך בחוטים ומראה לנו כי אנו בבעיה/סכנה/צרה חסרת פתרון ומענה?
בשני אופנים:
האחד- מתעלמים ממנו.
השני- מתגברים עליו.
דוד המלך עסק רבות במלחמתו ברע, ובעצתו הקדושה לנו בספר התהלים הוא כותב:
"שָׁם פָּחֲדוּ פַחַד, לֹא-הָיָה-פָחַד". (תהלים נ"ג ו')
אומר לנו דוד המלך כי הפחד למעשה אינו רגש אמיתי כי אם מחשבת שווא בלבד, ואין בכוחו להשפיע עלינו ממשית אלא אם כן נאפשר לו. יש לזכור כי הפחד אינו אלא מחשבה בלבד, הוא אינו ממשי, גם אם הסכנה נראית ממש ביותר יש לחלוף על פניה ופשוט להמשיך הלאה. התעלמות מהיצר הרע חשובה מאוד לאדם ששואף לחיות חיים של בטחון ושמחה. הדבר הטוב ביותר שניתן לעשות הוא להתמקד במטרה ולהתעלם מהפחדים הקטנים והגדולים האורבים לנו בדרך ומחכים להפילנו בפח.
כך למשל, אדם הרוצה להצליח והיצר הרע שבו אומר לו שהוא כביכול כישלון סדרתי ואין לו סיכוי להצליח בשום דבר, על אותו אדם להתעלם מהמחשבות הללו תוך שהוא מתמקד במחשבות טובות ושמחות על עצמו ועל ציפיותיו לחיים טובים יותר עבור עצמו, פשוט להתעלם מהפחד הזה החבוי בנו ולהמשיך הלאה. קתם בבוקר ואותו קול פנימי שלילי אמר לכם כי אין טעם לקום, הבעיות מתרגשות עליכם ובאות ואתם חוששים לטבוע?
המשיכו הלאה. התעלמו ולכו אל יומכם החדש, ואפשרו לו לזמן אליכם פתרונות לבעיות.
שמתי לב לדבר מעניין בבני אדם. יש להם את הפחדים הגרועים ביותר, וחייהם ממשיכים לזרום. גם אם הפחד אף מתממש, הם קמים מהבוץ, מנערים אותו מאליהם וממשיכים ללכת. זיכרו שגם אם הדבר ממנו כה חששתם יתממש חלילה, הקדוש ברוך הוא נטע בכם כוחות לעמוד בניסיון הזה, ואף יעמוד לצדכם ויעזור לכם להתאושש.
דרך נוספת אותה יש לשלב בהתמודדות עם הפחד היא לגבור על היצר הזה, והאופן לעשות זאת היא לעשות בדיוק את אותם הדברים שאנו כל כך רוצים ושואפים לעשות ולממש, ואנו יודעים ומרגישים שהם נכונים וטובים עבורנו, אך עד היום טרם עשינו זאת כי חששנו, כי הפחדים גברו עלינו.
אומרים לנו חכמינו זכרם לברכה בפרקי אבות:
"אֵיזֶהוּ גִּבּוֹר? – הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ" (ד', א').
את היצר יש לכבוש ולא רק להתעלם הימנו. הגיבור האמיתי בעיניהם הקדושות של חז"ל הוא לא זה שאינו מפחד, כי אם מי שמכיר באנושיותו ומזהה את פחדיו, ואז גובר עליהם ממשית. ההתגברות על הפחד טבעית לנו, אך החברה לימדה אותנו לא להודות בפחדים וחששות ולא להכיר בחולשות הרגעיות שלנו, אך למעשה חולשה שלומדים לחזק הופכת ליתרון, למעלה באישיותנו רבת הגוונים.
אל נא תחששו להכיר בפחד, הוא חלק מכם, ועוד רגע קט כבר לא יהיה.
בכל פעם שמודים בפחד ואז מתגברים עליו ועושים כל מה שהוא אמר לנו לא לעשות, אזי באה גאולה פרטית לאותה נקודה פנימית בתוכנו ומשתחררת ממנה אנרגיה זוהרת ומאירה. כך בכל פעם משחררים וגואלים עוד נקודה, עוד פיסת נפש מפוחדת ומבוישת ומתחזקים והולכים כל הימים.
רבנו נחמן אמר משפט שמלווה את היהודי בכל מצב של פחד:
"ודע, שהאדם צריך לעבור על גשר צר מאד מאד, והכלל והעיקר שלא יתפחד כלל."
(ליקוטי מוהר"ן ב', תנינא מ"ח).
העולם שלנו מזמן לנו מצבים של גשר צר מאוד, אומר לנו רבנו נחמן הקדוש, ועלינו להתמודד עם ניסיונות והפחדות. החכמה היא לא להביט למטה, אל התהום שאולי ניפול לתוכה, לא לחשוש שהגשר רעוע ולא יציב.
פשוט לכו, המשיכו לצעוד אל העבר השני, אל התקווה והשמחה. מה שיחזיק אתכם בניסיונות הללו היא האמונה בעצמכם, האמונה שהנכם חזקים דייכם לעמוד בזה ואתם יכולים לעבור את הגשר בבטחה, ושמי שברא אתכם פוסע לידכם ולא מוותר עליכם לעולם.
שבוע מבורך